מה עדיף להיות מנהיג או מונהג?
אייר תשפ"ד
על מידת ההכנעה הנצרכת כלפי מעלה ובבית פנימה

ישנם שתי סוגי אנשים, שמאפיינים שני גישות לחיים. על הסוג הראשון נמנים התמימים והפשוטים, אלו שלא מחפשים להיות שותפי סוד ולא משתוקקים לשמוע ולדעת עוד ועוד, ואילו הסוג השני כולל אנשים שדווקא רוצים להיות מאוד מעורבים, כמהים להיות קרובים למעגל מקבלי הההחלטות ולהשתתף בקבינט של מקבלי ההכרעות.

האנשים מהזן השני, משדרים תמיד הילה יוקרתית, מפזרים אווירה מעט מורמת מעם, והם תופסים את עצמם כאחראים ישירים והמושכים בחוטים בכל האירועים המתרחשים.

האם הם צודקים? האם אכן כדאי וראוי להשתדל להשתייך לחוגים שקובעים ויודעים?

או שמא עדיף להתנהל בצניעות, להאמין שמוטב לדעת כמה שפחות, ולתת לאחרים לקחת סמכות?

האמת שמדובר בעניין כבד משקל, שלא יוכל להיות מוכרע בהחלטיות לכאן או לכאן. כי לכל דבר ובכל מקום צריכים אנשים שיתפסו בהגה ההנהגה וינווטו את הספינה, כמו שתמיד יידרשו בעלי חזון ויוזמה שיובילו משימה.

אבל יש תחומים וישנם צדדים, בהם מומלץ ומוטב לאחוז במידת ההכנעה ולא לנסות להוביל ולהשפיע.

בפרשת השבוע מזהירה התורה שלא לרדות בפרך ביהודי כאשר ימוך וייאלץ למכור את עצמו, כִּי עֲבָדַי הֵם. התורה לא אומרת כי בני הם, אלא דווקא כי עבדי הם. וזה לכאורה תמוה, הרי בהרבה מקומות כינה הקב"ה את ישראל עמו בתור בניו ומדוע נקט כאן לשון עבדיו.

אלא יש לומר שבן נכנס ויוצא, מוליך ומביא, ואומר ועושה, אך העבד עומד באימה ואינו עושה אלא כפי אשר יצטווה מפי הבורא. העבד אינו מחווה דעה ואינו קובע מאומה, אלא צועד באמונה בנתיב שהועידו לו מלמעלה.

אמנם יש יהודי שבאופיו הוא מוביל ומנחה, זה שתמיד יוזם והוגה, וכך הוא מתנהל בעסקיו ואף בעסקנות לטובת הכלל והפרט. אבל בעומדו לפני הקב"ה וכשיודעו בכל דרכיו, הוא חייב להפנים שיש מנהיג לבירה ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה.

אפילו המנהיג הדגול והאסטרטג המהולל שקובע לרבי רבבות, ואפילו מלך בישראל – כלפי הקדוש ברוך הוא – כולם מונהגים וגורלם וכל פעולתם מוכתב ונגזר מלמעלה.

מלאו פרטים להרשמה לקבלת מאמרים נוספים
הודעתך נרשמה והגיעה ליעדה

את הצעד הראשון כבר עשית, כל הכבוד לך! כעת נשלח לך סיליבוס וניצור איתך קשר לראות איך מתקדמים הלאה.

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו
לקבלת טיפים ומועדי הקורסים
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
דילוג לתוכן