אמצע הלילה במושב, כל המרחב שקוע בשינה עמוקה. המכוניות חונות, אנשים במיטות, הטרקטורים שובתים, הכל שקט חוץ מרעש הצרצרים. אך תכונה רבה רוחשת בקצה המושב – בשדות – היכן שזרועים משפחת הדלועיים. האבטיחים והמלונים, הקישואים והמלפפונים גדלים עכשיו. הם פורשים את הקולטים המיוחדים שנתן להם הבורא ומלקטים בעזרתם את אורה הקלוש של הירח, שמהווה להם מקור אנרגיה לצמיחה כמו האוכל המשמש כמקור האנרגיה לבני אדם.
בשונה מרוב סוגי הצמחים שזקוקים לעוצמת אור חזקה וגדלים במהלך היום כשהשמש מאירה בקרינה ישירה, למשפחת הדלועיים הקרינה הישירה מזיקה, והם גדלים רק בלילה ממעט האור שמעניקה החמה ללבנה.
בפרשתינו בחלומו של יוסף הצדיק הוא ראה את השמש הירח ואחד עשר כוכבים, נגד אביו אמו ואחיו. ולמה באמת שמש מרמז על אב ואילו ירח מרמז על אם? כי גם אשה לוקחת את כל העוצמה שלה, את כל הכוח והאנרגיה שהיא זקוקה, מבעלה. הבעל הוא מקור העוצמה ובריח התיכון של המשפחה, אשתו רוצה לקבל ממנו את כל מה שהיא צריכה.
וכמו בצמחים שגדלים מכוח אור השמש, ראינו שיש מהם שהחשיפה הישירה עושה להם פחות טוב והם גדלים דווקא לאורה של ירח. כך גם בגידול ילדים שגדלים כמובן בכוח הכוונתם, עידודם וחינוכם של ההורים, יש דברים שלא כדאי לספוג ישירות מהאב אלא דרך מסננת האם. לפעמים דרכי החינוך והגידול של האבא עלולים בהתאם לאופיו להיות עוצמתיים מדי ואילו האמא בכוח סבלנותה ואופייה הנינוח תצליח להעביר את הדברים בצורה המיטבית.
אבל כשיש חלילה ליקוי בין חמה ללבנה, גם אור קלוש היא כבר לא מנפיקה והאבטיחים לא גדלים. כמו כן כשיש ליקוי או מסך מבדיל בין הבעל לאשה, האור לא יכול לעבור לילדים.